בפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף, מחיקת כותרת או רשות להתגונן.
המשיבה הגישה נגד המבקשות תביעה על סך 1,449,870 ש"ח נכון ליום 22/12/10.
לכתב התביעה בסדר דין מקוצר צורפו המסמכים הבאים: תדפיסי BDI ביחס לכל אחת מהנתבעות, הצעת מחיר לשירותי תקשרות סלולרית לקיבוץ, חתומה ע"י המשיבה והמבקשות מיום 10/1/08, הסכם מיום 5/6/08, תוכנית שיווק למתן שירותים פנים ארציים נייחים חתומה רק ע"י המבקשת מס' 1 ללא תאריך. המסמכים נושאים הטבעת פקסימיליה מיום 11/1/07. כן צורפו דו"חות פעולה ללקוח ע"ש מנוים שונים, עליהם נרשם בכתב יד כי הם שייכים ללקוח מוביל 711/1716 ו- 711/1717, ועמודים ראשונים של חשבוניות, המופיעות בדו"חות. כן צורפו לכתב התביעה שלושה מכתבי התראה מחודשים אוגוסט וספטמבר 2010 ואישורי מסירה של המכתב האחרון שנשלח ע"י ב"כ המשיבה.
המבקשת טוענת מספר טענות מקדמיות:
א.
מחיקה על הסף. טענה זו מתבססת מצד אחד על הטענה כי הנתבעות אינן חבות ביחד ולחוד, ומן הצד האחר על כך שהתביעה הינה מוקדמת מאחר וברישיון התקשורת של המשיבה נקבע כי כל חילוקי הדעות יועברו לבירור אצל האחראי על תלונות הציבור.
אומר בקיצור כי שאלת החבות ביחד ולחוד הינה טענת הגנה, ואינה מצדיקה מחיקה על הסף. לכתב התביעה צורפו הסכמים חתומים ע"י שתי הנתבעות גם יחד, המצהיר מטעם שתיהן היה אחד, ואין לומר כבר עתה כי המשיבה לא תוכל לזכות בסעד נגד שתי הנתבעות ביחד ולחוד. הטענה בדבר היות התביעה מוקדמת נדחית משני טעמים: האחד, המבקשות לא פנו לאחראי לטיפול בפניות הציבור, והשני, כי אין מדובר בהוראה הקובעת סמכות ייחודית, ואין מניעה ברישיון להעביר את המחלוקת לבירור בבית המשפט.
ב.
מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". לכתב התביעה צורפו המסמכים המינימליים, הנדרשים כדי לבסס תביעה בסדר דין מקוצר: הסכמים חתומים ופירוט החשבון של הסכום הקצוב. הריבית ניתנת לחישוב אריתמטי, אף כי ניתן להסכים או להתכחש לה, אך אין היא פוגעת בכשירות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. ראשית ראייה להתחייבות שתי הנתבעות ישנה, והמבקשות כלל אינן מכחישות את ההתקשרות: "הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראייה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודקדוקיה, ודי במה שקרוי "ראשית ראייה"" (
א. גורן, "
סוגיות בסדר הדין האזרחי", מהדורה עשירית, תשס"ט, עמ' 397).
הסכום הוא קצוב ונתמך במסמכים: "למותר לציין כי סכום התביעה חייב להיות אמנם קצוב, אך אינו חייב להיות מוסכם. כפירתו של הנתבע בפרט זה או אחר של החשבון תהיה טעונה בירור בשעת הדיון (אם תינתן רשות להתגונן) אך אינה פוסלת את התביעה מלהיות בת סדר דין מקוצר" (
ד. בר אופיר, "
סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 187).
על כן אני דוחה את הטענה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".
ג.
בקשת רשות להתגונן. המבקשת טענה מספר טענות הגנה לגוף התביעה, וטענה אחת לזכאותה לקבל רשות להתגונן רק עקב סירוב המשיבה לגלות מסמכים.
1.
גילוי מסמכים. במבוא פירטתי את המסמכים שצורפו לכתב התביעה. לאחר הגשת התביעה, בחודש ינואר 2011, שלחה ב"כ המבקשות לב"כ המשיבה בקשה לגילוי המסמכים הבאים: כל ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לרבות ההסכם משנת 2005, פירוט מלא ומדוייק של כל החשבונות והחשבוניות שהוצאו למבקשות לרבות פירוט רכיבי התשלום הנדרש, ופירוט שיחות, פירוט ואופן חישוב התשלומים הנזכרים בסעיף 14 לכתב התביעה, ההסכם נספח ד' חתום כדבעי ע"י המבקשות, פירוט מלוא הסכומים אשר נגבו ע"י סלקום באמצעות כרטיסי האשראי של חברי הקיבוץ או מי מטעם המבקשות (
נספח א' לבקשה). למכתב זה ניתנה התשובה הבאה: "1. כל החומר הרלוונטי לתביעה צורף כנספח לכתב התביעה, 2. לגבי החומר המבוקש על ידכם: 2.1 או שאינו רלוונטי לתביעה. 2.2 או שמצוי ממילא בידי מרשתכם, בין אם הועבר במסגרת העסקים הרגילים ובין שהועבר בהתאם לדרישת מרשתכם בעבר".
המדובר בסירוב ברור להשיב לבקשה לגילוי מסמכים, אף שעיון בכתב התביעה מגלה כבר עתה כי לא צורפו כל המסמכים הרלוונטיים, ואפילו המסמכים שצורפו צורפו בצורה סלקטיבית וחלקית. בשילוב עם התייחסות קצרה לנימוקי ההגנה, שתיפרש להלן, מצדיקה ההימנעות מגילוי מסמכים מתן רשות להתגונן. רק כדוגמה יצויין כי חלק מנספחי התביעה, המהווים ראייה להתקשרות ולתוכנה אינם נושאים חתימות שתי המבקשות ולא תאריך. כך הוא נספח ד' החתום רק ע"י המבקשת מס' 1, על ארבעת עמודיו. לכתב התביעה לא מצורף ההסכם משנת 2005, על אף שההסכם נזכר בסעיף 7 לכתב התביעה ובכתב התביעה נכללים חיובים: "לרבות מכשירים וציוד לרכב לרבות ציוד שנרכש במסגרת תכניות קודמות" (
סעיף 14 לכתב התביעה). החשבוניות שצורפו לכתב התביעה מכילות רק את העמוד הראשון, ממנו לא ניתן לדעת מה מרכיבי החיובים העשרות אלפי שקלים, ומעיון בנספחים עצמם ברור כי מדובר במסמך חלקי, כמצויין בכל אחת מהחשבוניות "עמוד 1 מתוך 88", "עמוד 1 מתוך 85" וכן הלאה. "עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו? נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הוא יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שהחשבונות האמורים ימסרו לו... אם הבנק לא ייענה לו ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל על הבנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם המשפט" (
רע"א 3545/90
בנק המזרחי נ'
אפ.אר. למימון והשקעות בע"מ, תקדין-עליון 90(3), 1111). תשובת ב"כ המשיבה לפיה כל המסמכים הרלוונטיים צורפו לכתב התביעה אינה נכונה אפילו לפי דעת המשיבה עצמה, כעולה מכתב התביעה.
2. בנוסף לכך, ומחמת הזהירות, יש לתת למבקשות רשות להתגונן בכל אחת מהטענות הבאות, שלא נסתרו בחקירה הנגדית הממושכת, ומתוספות לחוסרים בנספחי כתב התביעה ולסירוב להמציא מסמכים רלוונטיים להגנה.
2.1 החיובים נשוא התביעה אינם מפורטים לפי סוגים, ואינם מאפשרים התגוננות ראוייה.
2.2 ההסכם, נספח ד' לכתב התביעה, חתום רק ע"י המבקשת מס' 1 ואינו מחייב את המבקשת מס' 2.
2.3 ההסכם בעניין שירותי טלפון נייח לא נכנס לתוקף בעניין המבקשת מס' 1 בגלל קושי טכני, אלא רק בעניין המבקשת מס' 2 (
פרוטוקול, עמ' 5, שורה 23 עד עמ' 6 שורה 5).
2.4 ההסכמים היו בתוקף רק 24 חודשים.
2.5 היה נוהג מקובל בין הצדדים כי למרות האמור בהסכמים הם נפתחים למו"מ כל שנה וחצי, אך בבואן של המבקשות בתחילת 2010 לנהל מו"מ לאור השינויים בשוק סירבה המשיבה לנהל עימן מו"מ כזה. טענה זו נטענה בפירוט ומתחזקת לאור מועדי ההסכמים: 2005, 2007, 2008 כמו גם המסמכים שאינם נושאים תאריך.
2.6 המבקשות הפסיקו את ההתקשרות בחודש אפריל 2010, אף על פי כן חוייבו בנספחי כתב התביעה מחודש מאי 2010 עד אוגוסט 2010.